אתיקה מקצועית נפגעת מהופעתה של בינה מלאכותית בתחום המשפטים מעמתת את היסודות עצמם של הפרקטיקה. עורך דין, שנתפס על חם, השתמש בכלי בינה מלאכותית כדי להכין דיון, ובכך יצר הפניות לתיקים בדויים על חשבון האמת המשפטית. מצב זה מעלה שאלות קריטיות לגבי השלמות של התהליכים החוקיים והגנה על זכויות הציבור. ההשלכות של מקרה זה חורגות מהמקרה הפשוט של עורך דין, מניחות אתגרים חסרי תקדים למקצוע ואמון הציבור במערכת.
מקרה רחמן: השימוש בבינה מלאכותית במשפט מתמודד
בית משפט גילה לאחרונה מקרה מטריד בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית על ידי עורך דין, צ'ודהורי רחמן. במהלך דיון המוקדש לאחיות מהונדורס המבקשות מקלט, הועלה נגד רחמן האשמה שהוא ציטט תיקים משפטיים שהתבררו כבדויים או לא רלוונטיים.
גילוי השימוש השקרי
הגילוי של אי הסדרים של רחמן נעשה על ידי השופט של המוסד העליון, מרק בלונדל. ניתוח מעמיק של המסמכים שלו הראה שהוא השתמש בתוכנה דומה ל-ChatGPT לצרכי חקירה משפטית. רחמן באופן מוחלט לא בדק את נכונות המידע הזה לפני שהגיש אותו לבית המשפט.
ההשלכות של השימוש הלקוי בבינה מלאכותית
השופט בלונדל הביע דאגה על כך הפעלת המעשה. הוא ציין שרחמן ניסה להסתיר את השימוש בבינה מלאכותית, ובכך בזבז זמן יקר של בית המשפט. בהקשר זה, השופט שוקל לדווח על עורך הדין ללוח התקנים המשפטיים על הפרת סטנדרטים אתיים.
פרטי המקרה
האחיות המדוברות, בגילאים 29 ו-35, ביקשו הגנה בשל איומים על חייהן. המקרה הובא למוסד העליון, לאחר שההצהרות הראשונות יצרו ספקות. בלונדל דחה את הטיעונים שהגיש רחמן, והצהיר שאין דבר בהגשותיו שמעיד על טעות במשפט מצד השופט הראשוני.
שגיאות בציטוטים המשפטיים
רחמן ציטט 12 סמכויות במסמכיו. עם זאת, הניתוח העלה מספר מקרים שלא היו קיימים. חלק מהמקרים שהוזכרו לא אפילו לא תמכו בטיעונים המשפטיים עבורם הוצגו. ממצא זה הביא את בלונדל להצהיר שרחמן נראה כאילו הוא מתעלם מקיומם של סמכויות אלו.
שימוש בבינה מלאכותית: אזהרה לסקטור המשפטי
בלונדל ציין שההסבר הברור ביותר מאחורי אנומליות אלו היה השימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית במהלך כתיבת הערעורים. מצב זה מדגיש סיכון מדאיג בתחום המשפטי, ובמיוחד עם עליית הטכנולוגיות כמו ChatGPT.
תגובה של העורך הדין
נוכח ההאשמות, רחמן הצהיר שהשגיאות נובעות בסגנון הכתיבה שלו. עם זאת, סוג זה של טיעונים לא שכנע את השופט שהדגיש שהבעיות שהועלו חורגות מכדי להיות שאלות סגנוניות. הסמכויות שהוזכרו היו או לא קיימות, או לא רלוונטיות.
העתיד של רגולציית הבינה המלאכותית במשפט
מקרה זה עשוי לקבוע תקדים לגבי רגולציה של השימוש בבינה מלאכותית בתחום המשפט. מקרים דומים כמו שימוש בתמונה ו שאלות של זכויות יוצרים גם מדגימים את הצורך הגובר בסטנדרטים ברורים. שאלת האחריות והאשמה במקרים כאלה תדרוש תשומת לב מכריעה מצד הרגולטורים.
שאלות נפוצות
מהי תפקיד הבינה המלאכותית בעבודה של עורכי דין?
בינה מלאכותית יכולה לשמש כדי לאוטומט תהליכים משפטיים מסוימים, כמו חקר משפטי, כתיבת מסמכים או ניתוח נתונים. עם זאת, השימוש בה צריך להיעשות בזהירות כדי להבטיח את הדיוק ולתקפות המידע.
מה הסיכונים הקשורים בשימוש בבינה מלאכותית על ידי עורכי דין?
הסיכונים כוללים הפצת מידע שגוי, ציטוט תיקים בדויים או לא רלוונטיים, וחוסר שליטה אנושית על איכות החקירות שבוצעו. זה עשוי להוביל לתוצאות חמורות במהלך הדיונים המשפטיים.
איך יכול עורך דין להבטיח את תקפות מקורותיו המשפטיים כאשר הוא משתמש בבינה מלאכותית?
עורך דין חייב תמיד לבדוק ידנית את המקורות שמופקים על ידי הבינה המלאכותית, ולהבטיח שהציטוטים וההפניות קיימות באמת ותומכות בטיעונים שהועלו במסגרת המקרה.
מהן ההשלכות החוקיות אם עורך דין משתמש בתיקים בדויים בנאומים שלו?
שימוש בתיקים בדויים עשוי להוביל לסנקציות משמעתיות, כמו אזהרות או השעיות, בנוסף לאובדן אמינות בפני בית המשפט ולקוחות.
איך מזהים חקירה משפטית שמתבצעת بواسطة בינה מלאכותית ולא ידנית?
חוסר עקביות בציטוטים, חוסר הבנה של ניואנסים משפטיים או טיעונים לא עקביים עשויים להעיד שהבינה המלאכותית שימשה ללא בדיקה מתאימה.
איזה סוג של בדיקה עורך דין צריך לבצע לאחר השימוש בבינה מלאכותית?
עורך דין חייב לבדוק כל ציטוט, להבטיח שהם מפורטים כראוי בחקיקה, ולהעריך את רלוונטיותם ביחס לעובדות המקרה.
האם הלוחות הרגולטוריים המשפטיים מטילים מגבלות על השימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי דין?
כן, מספר ארגונים רגולטוריים בודקים ומקנים הנחיות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית כדי להבטיח שהסטנדרטים האתיים ואיכות השירותים המשפטיים נשמרים.