Le rôle של ה-AI לפצח את הסיבות העמוקות של הסכסוכים
בפני סכסוכים מורכבים ומושרשים מזה מאות שנים, הארגון של האומות המאוחדות (או"ם) מחפש פתרונות חדשניים. בהקשר זה, הוא נתן לאחרונה סמכות לפיתוח אינטליגנציה מלאכותית המסוגלת למודל את הסיבות הבסיסיות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, במטרה להקל על יציאה מהמשבר. משימה זו כוללת בין היתר הזנת ה-AI בנתונים שנאספו בשטח דרך חילופי דברים באזור, במיוחד ביהודה ושומרון. לפי המדיה The Wired, הכלי CulturePulse יכול לקחת בחשבון יותר מ-80 קטגוריות עבור כל אדם מעורב: כעס, חרדה, אישיות, מצב כלכלי, גזענות ועוד. נתונים דמוגרפיים, אמונות דתיות, ערכים מוסריים ועוד פרמטרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים רלוונטיים משולבים גם הם, מה שהופך את ה-AI הזה לחברה מלאכותית אמיתית המדמה את הקשרים בין הפרטים.
סימולציות לשקול פתרונות לסכסוך
על ידי שינוי מספר גורמים בסימולציות – כמו שגשוג כלכלי או שינויים פוליטיים – ניתן לתצפת על השינויים שהדבר עשוי לגרום על האנשים המעורבים. כך, התוכנית הזו מתקרבת יותר להיות כלי סימולציה המאפשר לחקור ולבחון פתרונות פוטנציאליים ליציאה מהמשבר. חשוב לציין כי הפלטפורמה הזו שימשה כבר כדי לעבוד על סכסוכים אחרים, כמו אלה באירלנד, בדרום סודאן, בבלקנים ובמהלך משבר הפליטים בלסבוס, עם תוצאות מאוד מעודדות.
עבודת איסוף נתונים וניתוח מדויקת
פיתוח האינטליגנציה המלאכותית עובר דרך עבודה של איסוף נתונים עצומה. נדרשים לאסוף מגוון רב של מידע מהמעורבים בסכסוך, הן ברמה הפוליטית והן ברמה הכלכלית או חברתית. המטרה היא להבין טוב יותר את המנגנונים הפועלים כדי לזהות את המנופים שיש לפעול עליהם כדי לפתור את הסכסוך. עם זאת, יש להישאר זהירים בנוגע לשימוש ב-AI ככלי לפתרון סכסוכים. אכן, אם זה יכול לאפשר להבחין בכמה מגמות ולנתח בקלות את הפרמטרים המורכבים הנכנסים לתמונה, האינטליגנציה המלאכותית אינה יכולה להחליף לחלוטין את המומחיות האנושית ואת הדיאלוג בין הצדדים השונים המעורבים.
השאלה המוסרית: עד היכן ניתן ללכת עם ה-AI?
אם השימוש באינטליגנציה מלאכותית לפתרון סכסוכים עתיקים ומורכבים כמו זה נראה מבטיח, הוא מעלה גם שאלות אתיות. עד היכן יש לנו ללכת כדי לנצל את הטכנולוגיה הזו בתחום זה? איך ניתן להבטיח את השקיפות והדיוק של הנתונים המובאים להאכיל את האלגוריתמים? יש להקים כללים ברורים ולממש מנגנוני בקרה כדי לוודא שהכלים הללו לא ייכנסו לשימוש לרעה. שיתוף פעולה בין גופים בינלאומיים שונים, כמו האו"ם ומגוון גופים מיוחדים, וכן עם המעורבים המקומיים, נראה כמסלול הטוב ביותר להבטחת שימוש אחראי ואופטימלי של האינטליגנציה המלאכותית בפתרון סכסוכים.
פרספקטיבות מבטיחות לתפקיד ה-AI
בסופו של דבר, זה ברור שהאינטליגנציה המלאכותית מציעה אפשרויות חדשות ומבטיחות כדי להבין טוב יותר את הסיבות העמוקות של סכסוכים ולשקול פתרונות מתאימים. עם זאת, יש לזכור שהכלים הללו אינם אלא תמיכה ואינם יכולים להחליף את עבודת המומחים האנושיים ואת המו"מ ההכרחי בין הצדדים המעורבים. לכן, יש לבצע את יישום ה-AI בפתרון סכסוכים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני בזהירות ובשיקול דעת, תוך התחשבות באתגרים האתיים הנלווים לכך. רק העתיד יאמר אם הטכנולוגיה הזו תורמת באמת לספק תשובות מתמשכות ויעילות לפתרון הסכסוכים המערערים את עולמנו ממזמן.
