ה*ענקי הטכנולוגיה* מחויבים במאמץ בלתי פוסק למחשבתי מסוגים חזקים יותר ויותר. אובססיה זו לביצועים ממריצה מרוץ חסר רחמים, שמתעלם מההשלכות החברתיות. חברות מאמינות בתוקף שהשיפור המתמיד של יכולת החישוב יפתור את כל האתגרים העכשוויים, אך בכך הן מעמעמות את הבעיות האמיתיות.
מרוץ טכנולוגי מוגזם יכול להוביל ל*דה-אנושות* מתקדמת של אינטראקציות חברתיות וערכים אנושיים. ההתפתחות של בינה מלאכותית מחמירה את הדינמיקה הזו, מציבה את השאלה של אחריות אתית. התוצאות של האימפקט הזה על הכוח הדיגיטלי יכולות להתברר כמכריעות לעתיד.
האובססיה של ענקי הטכנולוגיה
השחקנים המרכזיים בטכנולוגיה, כגון אפל, נבידיה וגוגל, ממשיכים Frenzy הולך וגדל למחשבים יותר ויותר חזקים. חיפוש זה נראה כאילו מזין אמונה בלתי מעורערת שהטכנולוגיה יכולה לפתור את כל הבעיות שלנו בחברה. מאחורי דינמיקה זו, הפיכת אתית על ההשלכות של מרוץ זה לביצועים אינה מקבלת לעיתים קרובות את תשומת הלב הראויה.
מור ומחואנג : גילויים יסודיים
המושג של חוק מור הניח את היסודות לפנזי זו של טכנולוגיה. גורדון מור, אחד ממייסדי אינטל, שם לב, כבר בשנת 1965, שהמספר של טרנזיסטורים על שבב כפול כל שנה. זה אפשר עלייה אקספוננציאלית בכוח החישובי, עד שדינמיקה זו הגיעה לגבולות הפיזיים שלה בשנות ה-2010.
ההבנה הפסימית הזו לוותה בהופעתו של ג’נסן חואנג, מנכ"ל נבידיה, שראה פוטנציאל עצום בנסיקה של למידה מכנית. היחידות עיבוד גרפי (GPU) שלו שינו את הנוף הטכנולוגי, מציגות ביצועים שהוכפלו פי 25 תוך חמש שנים, הרבה מעבר לתחזיות של מור. תופעה זו מכונה כיום חוק חואנג.
הסכנות של מרוץ טכנולוגי מוגזם
תשוקה כזו לכוח חישובי עלולה לייצר השלכות הרות אסון. ענקי הטכנולוגיה מאמינים שהפתרון לאתגרים החברתיים שלנו טמון בשיפור מתמיד של מכונות. עם זאת, הראיה הזו פרודוקטיבית עלולה להניב חברה צרכנית דה-הומניזתית בה המחשבה הביקורתית מופרדת.
טכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית וחישוב קוונטי, שמטרתן למכור מחשבים עוצמתיים, מעלות שאלות מוסריות. חידושים אלה, גם אם אינם רגילים, עלולים לחפור פערים ולהגביר מתחים חברתיים.
מערכת יחסים רעילה בין בני אדם למכונות
האינטראקציה בין המשתמש למחשב התפתחה לתלות מדאיגה. הטכנולוגיה המודרנית שלנו מכוונת לקיום הולך ומתרחק מהוויות אנושיות, שבו המגע האנושי המסורתי מתמעט. מחקרים מדברים על מקרים טרגיים, כמו של נער שהשלים את מעשהו לאחר מערכת יחסים רעה עם צ'אטבוט.
תלות זו מעוררת שאלות לגבי היכולת שלנו לאינטראקציה אותנטית. הטכנולוגיה המקודמת על ידי ענקי התעשייה לא צריכה לשנות את התפיסה שלנו את המציאות, אלא להעשיר את הניסיון האנושי שלנו.
לקראת רגולציה חיונית
נוכח הדינמיקה הזו חסרת רחמים, הצורך ברגולציה נוקשה של טכנולוגיות עולה בצורה גוברת. המחוקקים צריכים להתמודד עם הכוח המתרקם של חברות הטכנולוגיה. הממשלות מוצאות את עצמן מתמודדות עם הגנת אזרחיהן מפני השלכות פוטנציאליות של בינה מלאכותית וניצול לא נכון של נתונים.
קריאות למידות הגנה נגד ניצול טכנולוגי מתנחלות יותר מתמיד. הענקים של תעשיית הטכנולוגיה צריכים לשלוט בהם במשך היטב על מנת לשמור על זכויותינו הבסיסיות ולעשות עתיד אתי.
הטכנולוגיות: חרב פיפיות
ההתקדמות הטכנולוגית אינה שלילית בעצם, אך השימוש בה יכול לזמן בעיות. מחשבים יותר חזקים מבטיחים לשנות תחומים שלמים, מהבריאות ועד לחקלאות. החקלאים, למשל, משתמשים בבינה מלאכותית כדי למקד את תהליכיהם ולשפר את הפרודוקטיביות. עם זאת, דאגות אתיות ממשיכות להתרוצץ.
ההכרה הגוברת בהשלכות של הבינה המלאכותית על התעסוקה מאלצת אותנו לדמיין עתיד שבו ההתקדמות הטכנולוגית חייבת להתבצע לטובת האנושות, ולא כנגדה.
הצורך בהסרה מחברות המשתמשות בנתונים שלנו רלוונטי מתמיד. זהו צעד ראשון לקראת מערכת יחסים מאוזנת יותר עם הטכנולוגיה.
משקל האתיקה
התמקדות בחדשנות בלבד מבלי להכיר בסכנות הגלומות מהווה הזנחה בלתי נסבלת מצד החברות. האתיקה הטכנולוגית חייבת להיות אבן פינה של מדיניות החדשנות. הארגונים צריכים לשלב ערכים אנושיים בפיתוח של טכנולוגיות חדשות.
יוזמות עולות, המבקשות לחברן עם עקרונות אתיים. החיפוש אחרי מחשבים עליוניים לא צריך להסתיר את הצורך להחזיר את ההתקדמות עם הערכים החברתיים.
האתגר טמון ביכולת שלנו לאזן את הטכנולוגיה, את ההזדמנויות שלה ואת הסיכונים שלה. הדורות הבאים מגיעים להם חברה משוחררת מאסורים של תלות דיגיטלית לא רציונלית, שבה הטכנולוגיה היא כלי לשחרור ולא מכשיר לשעבוד.
בעוד המרוץ הזה לכוח הטכנולוגי נמשך, הצורך בכלי ביקורתיים על הנושאים הכרחיים הללו נעשה דחוף יותר מתמיד. הענקים בתעשייה צריכים לבחור בין רווח מיידי לבין התחייבות ארוכת טווח לחברה טובה יותר.
קולות עולים להזכיר שהטכנולוגיה צריכה לשפר את החיים האנושיים, מבלי ליצור בורות ואתגרים חדשות וחסרי פתרון. הדרך רצופה מהמורות, אך האתיקה לא צריכה להיות אפשרות, אלא צורך בלתי נפרד.
שאלות נפוצות
למה הענקים של הטכנולוגיה משקעים כ"כ הרבה בשיפור כוח החישוב?
חברות טכנולוגיות מאמינות שמחשבים יותר חזקים יכולים לפתור בעיות מורכבות כמו בינה מלאכותית, עיבוד נתונים רחב ומידול אקלימי, ובכך מחזקות את מעמדן בשוק ומגדילות את הרווחיות שלהן.
מהן הסכנות של הזדקנות מהירה של טכנולוגיות מחשב?
הזדקנות מהירה יכולה לייצר כמות מרובה של פסולת אלקטרונית, להחמיר את השבר הדיגיטלי ולהציף את השוק במוצרים לא בני קיימא, ובכך להגדיל את ההשפעה הסביבתית והחברתית.
איך החיפוש אחרי כוח חישובי משפיע על האתיקה הטכנולוגית?
חיפוש זה דוחף לעיתים את החברות להזניח שיקולים אתיים, בולט על פרודוקטיביות בטווח הקצר על חשבון שקיפות, ביטחון נתונים וזכויות אדם.
איזה תפקיד משחקת הבינה המלאכותית באובססיה זו לכוח?
בינה מלאכותית מצריכה כוח חישובי עצום כדי לפעול ביעילות, מה שמעורר את החיפוש המתמיד אחרי מחשבים מהירים וחזקים יותר, עם השפעות משמעותיות על פרטיות ומעקב.
איך הקהילה המדעית רואה את המרוץ הזה לכוח?
רבים מהמדענים דואגים מההשלכות הבלתי צפויות של אובססיה זו, כמו ריכוז הכוח בידי מספר חברות ושיעור טכנולוגי בלתי מרוסן, ללא מסגרת אתית מוצקה.
אילו פתרונות חלופיים עשויים להפחית את התלות שלנו בכוח חישובי מוגבר?
גישות כמו low-tech, אופטימיזציה של אלגוריתמים ופיתוח של מערכות מחשוב יותר בת קיימה נחשבות לפתרונות כדי להגביל את התלות הזו ולהפחית את ההשפעה האקולוגית.
איך המרוץ הטכנולוגי משפיע על הצרכנים?
הצרכנים עשויים למצוא את עצמם במעגל של צריכה שבו כל עדכון טכנולוגי נראה מיושן במהרה, מה שמוביל להוצאות תכופות ולצורך במחזור מתמיד של מכשירים אלקטרוניים.
מהן ההשלכות החברתיות של חיפוש הביצועים הזה?
חיפוש זה עלול להחמיר את הפערים החברתיים בכך שהוא לא מאפשר לכולם ליהנות מההתקדמות הטכנולוגית, ומחמיר את הפער בין המדינות המפותחות והמתפתחות, כמו גם את החסרונות עבור האוכלוסיות הפגיעות.
האם יש גבולות פיזיים במרוץ הזה לכוח?
כן, הגבולות הפיזיים של החומרים בשימוש בייצור המיקרו-מעבדים, כמו גם שיקולים תרמיים וחשמליים, מטילים מחסומים על העלייה המתמשכת בכוח החישובי.
האם רגולציה עשויה להאט את המרוץ הזה לכוח?
רגולציה נוקשה יכולה לסייע להנחות את החדשנות הטכנולוגית, להבטיח את הגנת הנתונים האישיים ולעודד פרקטיקות יותר ברות קיימא, אך יתכן שהיא גם תיתפס כמכשול לצמיחה על ידי כמה חברות.
