שימוש בבינה מלאכותית על ידי ה-IDF במאבקו נגד חמאס בעזה

השימוש האסטרטגי בבינה מלאכותית (במ) על ידי צה"ל בהתמודדות עם חמאס בעזה מגדיר מחדש את הפרדיגמות הצבאיות העכשוויות. טכנולוגיה חדשנית זו מאפשרת ללמקד חברים בקבוצות חמושות בצורה מדויקת ומהירה, ובכך מחזקת את היעילות של המבצעים. שילוב הבמ בתהליכי המודיעין מעלה שאלות אתיות וחוקיות מורכבות בנוגע לטיפול בנתונים ולהגנה על אזרחים.
תלות גוברת בבמ משנה את המודיעין הצבאי. אלגוריתמים קובעים אלפי מטרות פוטנציאליות, مما приводит לעלייה בביקורות על השפעתם ההומניטרית. המורכבות של ההחלטות הצבאיות הופכת להיות חסרת תקדים. באמצעות הדגש על דיוק, צה"ל עשוי לשנות את מהות ההתחייבויות הצבאיות. האתגרים של המלחמה בעזה חורגים מעתה מההתמודדות החמושה הפשוטה, ויוצרים דיון על עתיד ניהול הסכסוכים.

כוחות ההגנה של ישראל (צה"ל) משלבים את הבינה המלאכותית במבצעים הצבאיים שלהם, במיוחד במהלך הסכסוך עם חמאס בעזה. טכנולוגיה זו מאפשרת למקד בצורה יעילה יותר אנשים ותשתיות צבאיות. על פי דיווח של The Washington Post, השימוש בבמ סייע לעדכון מהיר של "רשימת המטרות", מדריך המאגד את המחבלים המזוהים.

מערכת הבמ, הידועה בשם חבצלת — כלומר "הבשורה" — מסוגלת לייצר מאות מטרות נוספות, ובכך לאפשר הכנה תקטית אופטימלית. מומחים צבאיים רואים במערכת זו כאחת היוזמות המתקדמות ביותר בתחום בינה מלאכותית צבאית עד כה. האלגוריתמים שבהם נעשה שימוש מנתחים קבוצות נתונים רחבות, החל מהודעות שנIntercepted ועד לתמונות לוויין.

דיונים פנימיים על היעילות של הבמ

בתוך הדרגים העליונים של צה"ל, מתעורר דיון מתמשך בנוגע ליעילות המידע שנאסף על ידי מערכות הבמ הללו. החשש מתמקד על איכות ההמלצות שמספק הבמ ועל התיאור לעיתים קרובות בלתי מספק של המטרות. התלות הגוברת בטכנולוגיות אלו מעלה חששות בנוגע להתדרדרות האפשרית של היכולות האנושיות בתחום המודיעין.

מספר מבקרים חוששים שדווקא הדגש על הבמ הוביל לירידה ב"תרבות האזהרה" ההיסטורית של יחידת 8200, שאפשרה לכל המנתחים, גם בדרגים נמוכים, לדווח ישירות לפיקוד על חששות אסטרטגיים.

השפעה כמותית של המבצעים

הביקורות מדגישות במיוחד את הדרך שבה הבמ עשוי היה להתעלם מהשפעות בלתי רצויות של הסכסוך, contributing potentially to the rise in the number of casualties in Gaza. סטיבן פלדשטין, מומחה בטכנולוגיות צבאיות, מציין שהמלחמה בעזה מעידה על שינוי פרדיגמה במלחמה המודרנית. הסכנה האמיתית טמונה בשילוב של האצת תהליכי קבלת החלטות ושאלות של דיוק.

מנתחים מדווחים כי מערכות אלו מקלות את הוצאת הנתונים הרלוונטיים ממגוון מקורות, ובכך משפרות את הזיהוי והעדיפויות של המטרות. עם זאת, קלות זו אינה צריכה להסתיר טעויות אמיתיות ואי הבנות טרגיות, הפוגעות באזרחים.

בתגובה, צה"ל דוחה את ההאשמות כי השימוש שלו בבמ מסכן חיים. בהצהרה רשמית, הצבא מדגיש שאיסוף נתונים טוב יותר מביא לתהליך בדרך כלל "מדויק" יותר ופחות נזק לא מבוקש. הוא מתעקש על כך שכלים אלו נועדו למזער את הסיכון לאזרחים, בכך שמכבדים את חוק מלחמה.

תהליכי מיקוד ושיטות עבודה

האלגוריתם שנקרא "לבנדר", שבו משתמשים החל משנת 2020, מעריך חברים פוטנציאליים של חמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי. הקריטריונים שבהם תוכנית זו משתמשת כוללים השתייכות לקבוצות הודעות, שינוי תדיר של כתובת ומספר טלפון, ומוזכרות בתיקי פעילות מחתרתית. הערכה זו, המוטמעת במערכת חבצלת, מאפשרת למנתחים להפוך לשיפוט מעודכן.

לוחמים, המשתמשים בטכנולוגיות זיהוי תמונות, מסוגלים לשאוב דגמים סודיים בתמונות לוויין שהצטברו במשך שנים. ניתוחים מהירים אלו מקטינים את הזמן הנדרש לזהות מתקנים צבאיים מוסתרים או תשתיות תת קרקעיות לכמה דקות. אפליקציות אלו מעבדות אלפי תפסים כל יום, אתגר עצום למנתחים אנושיים שנדרשים למיין את המידע הרלוונטי.

לעומת זרם הנתונים הצפוף, צה"ל משקיע בטכנולוגיות ענן, המייעלות את עיבוד המידע באופק הסכסוכים הצפויים. אך התוצאות המוקדמות בשטח מעוררות ספק קיבוצי, במיוחד לגבי האפשריות של השיטות הללו לזהות "חשודים" בהקשר של מלחמה.

שימוש זה בטכנולוגיות מתקדמות מדגיש את הרצון של ישראל לשמור על יתרון אסטרטגי על פני יריביה. העליונות הטכנולוגית היא משתנה שיש לפצות עליו על גודלו המוגבל של המדינה מול איומים מורכבים ונמשכים.

שאלות נפוצות על השימוש בבמ על ידי צה"ל במאבקו נגד חמאס בעזה

איך צה"ל משתמש בבמ כדי למקסם את המבצעים הצבאיים שלו בעזה?
צה"ל משתמש בכלים של בינה מלאכותית כדי לנתח קבוצות נתונים רחבות, כמו תקשורת שהוטסה ותמונות לוויין, כדי לזהות מטרות פוטנציאליות ולשפר את הדיוק של הפגיעות.
מהם הכלים העיקריים של בינה מלאכותית שבהם עושה צה"ל שימוש?
בין הכלים, נמצא "חבצלת", שמייצרת במהירות רשימה של מטרות ניתנות ליעד, ואלגוריתמים אחרים המעבדים את המידע על מנת לקבוע עדיפויות במבצעים צבאיים.
מהי השיטה של צה"ל להעריך נזקים לא-בניים במהלך התקפות?
הערכות הנזקים הלא-בניים מתבצעות על ידי מערכות במ שמצלות נתונים בווידיאו מדווין עם מידע על האוכלוסייה המקומית, כדי להעריך את מספר האזרחים שעשויים להיפגע מההפצצות.
מהן הביקורות שהועלו נגד השימוש בבמ על ידי צה"ל?
ביקורות מתעוררות בנוגע לאיכות המידע שניתן על ידי הבמ, להתרחבות של החלטות שנעשות ללא בדיקה מעמיקה, ועל העלייה האפשרית במספר הקורבנות האזרחים בעקבות האוטומציה של הפגיעות.
איך השימוש בבמ על ידי צה"ל משפיע על העיקרון של "תרבות האזהרה"?
עם הדגש על טכנולוגיה, חלק טוענים שתרבות האזהרה של צה"ל, שבה גם המנתחים החדשים יכלו לדווח על חששות לפיקוד, התדרדרה, מה שהוביל לפערים בהערכת הסיכונים.
האם השימוש בבמ על ידי צה"ל מכבד את החוק הבינלאומי?
על פי צה"ל, המבצעים שלו עם הבמ עומדים בעקרונות מלחמה, שמציבים את הצורך להבדיל בין אזרחים למילחמים, אם כי חששות נמשכות לגבי היישום המוחשי של עקרונות אלו.
מהי עמדת צה"ל לגבי הטענות בנוגע לסכנה לחיים של אזרחים?
צה"ל דוחה את הטענות הללו בכך שהוא טוען שהשימוש בבמ משפר את הדיוק של הפגיעות ומפחית את הנזקים הלא מבצעיים לעומת שיטות קודמות.
איך הבמ מסייע בזיהוי מטרות ספציפיות בעזה?
האלגוריתמים של הבמ מנתחים דגמים בנתונים, כמו שינויים בתמונות לוויין לאורך זמן, ובכך מזהים מתקנים צבאיים מוסתרים או פעילויות חשודות.
מהן ההשלכות של האצת השימוש בבמ במלחמות מודרניות?
זה עשוי להוביל לשינוי באופן שבו המלחמה מתנהלת, להגדיל את התארכות ולהעלות שאלות על האתיקה של קבלת ההחלטות האוטומטית בתוך המילחמה.