הוועידה ה-16 של האמנה של האומות המאוחדות על הביודיברסיטה משכה את תשומת הלב העולמית, והדגישה את הדחיפות של שימור הביודיברסיטה. משלחת בולטת מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) החרתה את הדיונים, והציגה התכנסות של ידע אקדמי ויוזמות פורצות דרך. האתגרים של *שימור האקוסיסטמים* ו*שינוי האקלים* מתעקשים בפומבי בשיח הבינלאומי.
החדשנות המדעית והטכנולוגית מתבררת כחשובה. חוקרי ה-MIT הציעו אסטרטגיות נועזות לקידום הקיימות. הערים בקל אמריקה הלטינית מעידות על הדינמיקה הזו. אספה זו מסמנת מפנה מכריע ב*מאבק נגד אובדן הביודיברסיטה*.
משלחת ה-MIT ב-COP16
וועידת הצדדים (COP16) של האמנה של האומות המאוחדות על הביודיברסיטה התקיימה בין 21 באוקטובר ל-1 בנובמבר בקאלי, קולומביה. לראשונה, ה-MIT הקים משלחת מאורגנת, המורכבת מ-10 נציגים, כולל מורים, חוקרים וסטודנטים. הנציגים הגיעו מגורמים שונים ב-MIT, כולל יוזמת פתרונות סביבתיים (ESI), המחלקה להנדסה חשמלית ומדעי המחשב (EECS) ומעבדת הבינה המלאכותית ומדעי המחשב (CSAIL).
מחויבות קולקטיבית סביב הביודיברסיטה
ה-MIT חיזק את פעולותיו בתחום הביודיברסיטה במהלך ה-COP16, לאחר שהשתתף באופן ספורדי בשנים קודמות. תחת הכוונת ה-ESI, המשלחת הציגה את עושר המחקרים הנערכים ב-MIT דרך מעל ל-15 אירועים, כגון פאנלים ושולחנות עגולים, והציעה לסטודנטים הזדמנות ללמידה מעשית בנושאים שנדונו במהלך המשא ומתן הרשמי.
מטרות עולמיות לשימור
ועידה זו גם تجمع שחקנים שונים, כולל ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים ואקדמאים, כולם מאוחדים במאמץ לעצור את אובדן הביודיברסיה הגלובלית. הדיונים התמקדו במטרות 23 של המסגרת העולמית לביודיברסיטה קונמינג-מונטריאול, הסכם בינלאומי שנוסד ב-2022, המבוסס על הגנה ושיקום של הביודיברסיטה עד 2030.
קואליציות בין ממשלות תת-לאומיות
במסגרת תוכנית הפתרונות הטבעיים לאקלים (NCS) של ה-ESI, הוקמו קואליציות של ערים מאמריקה הלטינית, אשר אפשרו לחתום על הצהרות לקידום מטרות מסוימות של ה-KMGBF. קואליציות אלו הוקמו הודות לדיונים ולשולחנות עגולים שנוהלו על ידי חברי ה-ESI.
פעולות רב-דרג שמטרתן שימור
המשתתפים הציעו אסטרטגיות טרנס-לאומיות, המלצות לחיזוק מוסדות מקומיים ואזוריים, כמו גם פעולות קהילתיות שמטרתן לקדם את השימור של צ׳וקו כקִרְיָה אֶקוֹלוֹגִיָּה. הדחיפות של חיבור המחקר האקדמי עם ממשלות מקומיות באזורים בעלי ביודיברסיטה גבוהה הודגשה על ידי הדוברים מ-MIT.
טכנולוגיות לשירות הביודיברסיטה
התקדמות בתחום הנתונים, הטכנולוגיה והבינה מלאכותית תופסת מקום מרכזי בהבנה של הביודיברסיה. קבוצת המחקר של פרופסור סרה בארי ב-MIT מתמקדת בפיתוח שיטות בינה מלאכותית למעקב אחרי מינים ואקוסיסטמים בקני מידה מרחביים וזמניים חדשים.
תפקיד מרכזי לבינה מלאכותית
במהלך הפורום המדעי של האיחוד הבינלאומי לביודיברסיה, בארי שיתפה את הידע שלה לגבי ההשפעה של הבינה המלאכותית על מטרות הביודיברסיה. האינטראקציה האנושית עם הבינה המלאכותית הודגשה כחשובה, כמו גם הצורך במדיניות הוגנות כדי להבטיח גישה לטכנולוגיות אלו.
שוויון בשוקי הפחמן
אירוע נלווה, שהופק בשיתוף פעולה עם ה-ESI ובנק הפיתוח של אמריקה הלטינית (CAF), עסק בתפקידם של עמי האינדיאנים והקהילות המקומיות בפרויקטים של ייעור פחמן בקולומביה. מחקר הצביע על המכשולים המבניים להשתתפותם והציע מסגרת להערכת ההמחויבות הזו בשוקי הפחמן ברצון.
חיזוק מבני הממשל
הדיונים הדגישו את הצורך לקדם חלוקה הוגנת של תועלות תוך כדי הבטחת ציות מחמיר ומבני ממשל חזקים. זה יסייע להקים שוק פחמן כוללני ושקוף.
המלצות עבור קהילות ממוצא אפריקאי
הפורום האפרו-בינלאומי בנושא שינוי אקלים (AIFCC) לקח גם הוא חלק בדיונים. במהלך כינוס יוחד, הוצגו המלצות מרכזיות להדגיש את חשיבות זכויות הבעלות על הקרקע של האוכלוסיות ממוצא אפריקאי ואת תרומתן לשימור הביודיברסיה.
רעיונות לפיתוח כוללני
ההמלצות כוללות את יצירת כלים פיננסיים לשימור, כמו גם קריאה לייצוג מוגבר של קהילות ממוצא אפריקאי בפורומים פוליטיים. אמצעים אלו נועדו לחזק את המעבר לפיתוח בר קיימא, ולהועיל לאוכלוסיות אלה.
נוכחותה של משלחת משמעותית מה-MIT אפשרה לחשוף פרספקטיבות מעוררות השראה על האתגרים הקשורים לביודיברסיה ולאקלים. המחויבות של ה-ESI מראה כי ה-MIT מתמקם כשחקן מרכזי במאבק נגד שינוי האקלים ושימור הביודיברסיה. הושם דגש ברור על שיתוף פעולה בין תחומי ועל החשיבות של שילוב ידע מקומי בשיחות הגלובליות.
שאלות סטנדרטיות
מה תפקיד המשלחת של ה-MIT ב-COP16?
המשלחת של ה-MIT ב-COP16 נועדה להציג ולקדם יוזמות מחקר ופתרונות חדשניים בתחום שימור הביודיברסיה.
אילו מטרות ספציפיות הפגינה המשלחת של ה-MIT במהלך ה-COP16?
היא הפגינה מטרות ספציפיות כגון הקמת קואליציות של ממשלות תת-לאומיות והשימוש בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית לשימור הביודיברסיה.
איך ה-MIT תורם לשימור הביודיברסיה?
ה-MIT תורם לשימור הביודיברסיה באמצעות מחקרים מעמיקים, פרויקטים שיתופיים ויוזמות כמו תוכנית פתרונות האקלים הטבעיים.
אילו יוזמות ספציפיות הושקו על ידי ה-MIT במהלך ה-COP16?
במהלך ה-COP16, ה-MIT השיק יוזמות כמו תמיכה בקואליציות ערים והקמת קרן לאזור הביוגיאוגרפי צ׳וקו.
אילו מומחים מה-MIT השתתפו בכנס ומה היו תרומותיהם?
מומחים מה-MIT כמו מרצלה אנחל וסרה בארי השתתפו, והציגו עבודות על מחקר בביודיברסיה והשימוש בבינה מלאכותית לשימור.
איך המשלחת של ה-MIT משתפת פעולה עם מדינות נוספות ב-COP16?
היא משתפת פעולה עם נציגים במדינות נוספות ובארגונים כדי ליצור המלצות ולבנות שותפויות למען מטרות משותפות בשימור.
אילו אתגרים זיהתה המשלחת של ה-MIT בתחום שימור הביודיברסיה?
היא זיהתה אתגרים כגון הצורך לשפר את הממשל, לקדם שווקים הוגנים ולוודא ייצוג של קהילות ממוצא אפריקאי בקבלת החלטות פוליטיות.
אילו פעולות מציע ה-MIT לתמוך בקהילות המקומיות בשימור?
ה-MIT מציע פעולות כמו יצירת כלים פיננסיים לשימור והגברת זכויות הבעלות על הקרקע של הקהילות המקומיות, כדי להבטיח את מעורבותם בפרויקטי שימור.
מה החשיבות של הבינה המלאכותית ביוזמות השימור של ה-MIT?
הבינה המלאכותית היא קריטית שכן היא מסייעת במעקב והערכת מינים בקנה מידה חסר תקדים, ובכך תורמת להשגת מטרות השימור.
איך מתבטא מחויבות ה-MIT בעבור הביודיברסיה בטווח הארוך?
המחויבות של ה-MIT נראית דרך יוזמות מחקר רציפות, פרויקטים שיתופיים ואירועים כמו ה-COP16 המדגישים את הצורך לפעול כדי להגן על הביודיברסיה.
